יום רביעי, 30 ביולי 2008
הספד של אמנון - 2.7.2008
פרופ' שרגא אירמאי
נפטר שלשום בלילה בגיל 96
הראשון ביולי, היום שהיה צריך להיות ......
קשה מאוד לתאר את מה שעובר על מי שעומד ליד מיטת חולה במצב סופני.
קשה עוד יותר לתאר זאת כאשר החולה הוא אביך.
קשה שבעתיים לעשות זאת כאשר העומד הוא אני, והחולה הוא אבי.
קשה לי עשרות מונים לעשות זאת יום לפני ה-1 ביולי, התאריך הכתוב בתעודת הזהות של אבא כתאריך הולדתו, לפני 96 שנים.
תמיד חגגנו את יום הולדתו במועד הרשמי, 1 ביולי. גם אתמול זה היה צריך להיות כך.
ולא זכינו...............
לו הייתי מאמין בגורלות ובמזל, הייתי אומר ש"יד הגורל היא" שרשמה את התאריך 1 ביולי בתעודת לידתו בפולין, מבלי לדעת את חשיבות התאריך הזה בעתיד, השנה.
וכך ישבתי שלשום לפנות ערב, ליד מיטת אבא בבית חולים "כרמל" בחיפה, יום לפני, מתחת לכרזה הנהדרת שהכינה לינוי בתי, נכדתו, לכבוד יום הולדתו, אותו רצינו לחגוג איתו למחרת. לא הייתה שימחה, לא הייתה תקווה, היו רק הרבה דמעות שחונקות אותי עד עכשיו, ביום שהיה צריך להיות כה שמח.
אבל אחרי שהרופאים החליטו שכבר אין מה לעשות אלא רק להקל עליו את הסבל של שארית חייו, אולי של השעות האחרונות, כמעט כל תקווה נגוזה מאיתנו, המשפחה הקרובה, המלוכדת, כשעמדנו וישבנו ליד מיטתו ------
ורק חיכינו.....................
פרופסור שרגא אירמאי, המבוגר ביותר בסגל הטכניון בחיפה, הוותיק ביותר במוסד זה (מ-1938 ברציפות), חבר האקדמיה ללשון העברית מזה עשרות שנים ופעיל בה מעל 60 שנה, בהתנדבות – זהו אבא.
זה היה אבא.
כעת איננו עוד איתנו.
אבא: סגרת מעגל חיים.
זהו, נגמר, אין עוד משמרות לילה ויום ארוכות ליד המיטה, לנגב את הזיעה, להרטיב את השפתיים, לבדוק שהעירוי מטפטף כנדרש, לעקוב אחרי כל שינוי בלחץ הדם, להקשיב לנשימות הכבדות, ללטף את הפנים שאני כל כך אוהב, אהבתי, ותמיד אמשיך לאהוב, לעד, לנצח, לתמיד.
54 שנים הייתי במחיצתו, למדתי ממנו כל כך הרבה, ניסיתי להיות טוב כמותו בכל מעשיי, למרות שהרף שהציב היה כה גבוה. הוא היה זה שהחדיר בי, במעשיו, לא בדיבורים, שחשוב יותר לעשות למען האחרים ולמען המטרה ולא למען עצמך, כי רק כך תרגיש שלם עם עצמך וגם תזכה לכל מה שאתה ראוי לו.
מעולם לא קיטר על גורלו או מצבו, לא רדף אחר ממון, לא רדף פרסום, לא הסכים לקבל תמורה כספית על פעילותו הציבורית, על 70 שנות פעילות באקדמיה ללשון העברית, על פעולותיו באונסק"ו, על תפקידיו בהגנה לפני קום המדינה, ועל עוד עשרות או מאות דברים שעשה ואולי אף אינני יודע עליהם. מעולם לא התרברב על מעשיו, או על יכולותיו המופלאות כעילוי בשפות, במתמטיקה, בהנדסה ובכל תחום אחר בו עסק, או על אלפי הסטודנטים והאקדמאים שלימד בימי חייו.
תמיד תרם מעצמו למען האחרים – וזכה לקבל את הוקרת הסביבה והגופים בהם פעל ללא לאות משנות ה-30 של המאה הקודמת ועד לאחרונה, אפילו אחרי האירוע המוחי החמור שעבר לפני יותר מ-3 שנים.
וכעת, נותרנו רק לזכור אותו כמיטב יכולתנו, להזכיר את שבחיו, כי כפי שנהג בחייו לא הסכים שנאמר שיבחו בפניו.
אבא: עכשיו כבר מותר להגיד זאת – קבל עם ועידה – ורק אתה כבר לא תשמע זאת עוד.
אבא: אני אוהב אותך לתמיד.
יהי זיכרך ברוך.
נכתב ע"י אמנון אירמאי
נפטר שלשום בלילה בגיל 96
הראשון ביולי, היום שהיה צריך להיות ......
קשה מאוד לתאר את מה שעובר על מי שעומד ליד מיטת חולה במצב סופני.
קשה עוד יותר לתאר זאת כאשר החולה הוא אביך.
קשה שבעתיים לעשות זאת כאשר העומד הוא אני, והחולה הוא אבי.
קשה לי עשרות מונים לעשות זאת יום לפני ה-1 ביולי, התאריך הכתוב בתעודת הזהות של אבא כתאריך הולדתו, לפני 96 שנים.
תמיד חגגנו את יום הולדתו במועד הרשמי, 1 ביולי. גם אתמול זה היה צריך להיות כך.
ולא זכינו...............
לו הייתי מאמין בגורלות ובמזל, הייתי אומר ש"יד הגורל היא" שרשמה את התאריך 1 ביולי בתעודת לידתו בפולין, מבלי לדעת את חשיבות התאריך הזה בעתיד, השנה.
וכך ישבתי שלשום לפנות ערב, ליד מיטת אבא בבית חולים "כרמל" בחיפה, יום לפני, מתחת לכרזה הנהדרת שהכינה לינוי בתי, נכדתו, לכבוד יום הולדתו, אותו רצינו לחגוג איתו למחרת. לא הייתה שימחה, לא הייתה תקווה, היו רק הרבה דמעות שחונקות אותי עד עכשיו, ביום שהיה צריך להיות כה שמח.
אבל אחרי שהרופאים החליטו שכבר אין מה לעשות אלא רק להקל עליו את הסבל של שארית חייו, אולי של השעות האחרונות, כמעט כל תקווה נגוזה מאיתנו, המשפחה הקרובה, המלוכדת, כשעמדנו וישבנו ליד מיטתו ------
ורק חיכינו.....................
פרופסור שרגא אירמאי, המבוגר ביותר בסגל הטכניון בחיפה, הוותיק ביותר במוסד זה (מ-1938 ברציפות), חבר האקדמיה ללשון העברית מזה עשרות שנים ופעיל בה מעל 60 שנה, בהתנדבות – זהו אבא.
זה היה אבא.
כעת איננו עוד איתנו.
אבא: סגרת מעגל חיים.
זהו, נגמר, אין עוד משמרות לילה ויום ארוכות ליד המיטה, לנגב את הזיעה, להרטיב את השפתיים, לבדוק שהעירוי מטפטף כנדרש, לעקוב אחרי כל שינוי בלחץ הדם, להקשיב לנשימות הכבדות, ללטף את הפנים שאני כל כך אוהב, אהבתי, ותמיד אמשיך לאהוב, לעד, לנצח, לתמיד.
54 שנים הייתי במחיצתו, למדתי ממנו כל כך הרבה, ניסיתי להיות טוב כמותו בכל מעשיי, למרות שהרף שהציב היה כה גבוה. הוא היה זה שהחדיר בי, במעשיו, לא בדיבורים, שחשוב יותר לעשות למען האחרים ולמען המטרה ולא למען עצמך, כי רק כך תרגיש שלם עם עצמך וגם תזכה לכל מה שאתה ראוי לו.
מעולם לא קיטר על גורלו או מצבו, לא רדף אחר ממון, לא רדף פרסום, לא הסכים לקבל תמורה כספית על פעילותו הציבורית, על 70 שנות פעילות באקדמיה ללשון העברית, על פעולותיו באונסק"ו, על תפקידיו בהגנה לפני קום המדינה, ועל עוד עשרות או מאות דברים שעשה ואולי אף אינני יודע עליהם. מעולם לא התרברב על מעשיו, או על יכולותיו המופלאות כעילוי בשפות, במתמטיקה, בהנדסה ובכל תחום אחר בו עסק, או על אלפי הסטודנטים והאקדמאים שלימד בימי חייו.
תמיד תרם מעצמו למען האחרים – וזכה לקבל את הוקרת הסביבה והגופים בהם פעל ללא לאות משנות ה-30 של המאה הקודמת ועד לאחרונה, אפילו אחרי האירוע המוחי החמור שעבר לפני יותר מ-3 שנים.
וכעת, נותרנו רק לזכור אותו כמיטב יכולתנו, להזכיר את שבחיו, כי כפי שנהג בחייו לא הסכים שנאמר שיבחו בפניו.
אבא: עכשיו כבר מותר להגיד זאת – קבל עם ועידה – ורק אתה כבר לא תשמע זאת עוד.
אבא: אני אוהב אותך לתמיד.
יהי זיכרך ברוך.
נכתב ע"י אמנון אירמאי
כ"ט בסיוון, תשס"ח, 2 יולי 2008
יום שני, 21 ביולי 2008
קורות חיים
קורות חיים: שרגא אירמאי – 2008-1912 -Shragga IRMAY
פרופ' שרגא אירמאי (נולד ב-17 ביוני 1912, נפטר ב-30 יוני 2008) היה פרופסור-אמריטוס בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, וחבר האקדמיה ללשון העברית בירושלים .
שרגא אירמאי נולד בעיר לודז' בפולין (בן בכור מ-2 בנים), ובגיל 5 התייתם מאימו.
מאז, גדל אצל סבו, ר' מאיר דנציגר, ממייסדי בית החרושת לטקסטיל "לודז'יה", איתו גם עלה לארץ ישראל בשנת 1924.
בשנים 1924 - 1929 למד בגימנסיה הרצליה בתל-אביב וקיבל תעודת בגרות ב- 1929, בוגר מחזור י"ז של הגימנסיה;
בשנים 1930 - 1935 למד באוניברסיטת לייז' בבלגיה וקיבל את התארים אינג'ינר (מהנדס) אזרחי ואינג'ינר קולוניאלי;
בשנים 1933 - 1935 היה אסיסטנט באוניברסיטת לייז' בבלגיה;
בשנים 1935 - 1936 עבד במע"צ ביפו;
בשנת 1938 נתמנה לאסיסטנט בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ועבר לגור בחיפה;
משנת 1958 הוא כיהן במעמד פרופסור בקתדרה להידרוליקה ע"ש דוד מ' סיגל בטכניון;
בשנת 1980 יצא לגמלאות באופן רשמי במעמד פרופסור-אמריטוס.
נפטר ב-2008. השאיר אחריו אשה (רינה), 2 בנים (רון ואמנון) ו-4 נכדים.
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל:
שימש בתפקידי הוראה, ניהול ומחקר (בטכניון ועוד);
1941 - 1939 שימש גם מורה למתמטיקה בבי"ס בסמ"ת ובביה"ס הימי בחיפה;
1947 - 1945 מורה בפקולטה לחקלאות ברחובות;
1952 - 1949 מייסד וראש המעבדה ההידרוטכנית למכניקת-קרקע בטכניון;
בשנת 1954 שימש יועץ סטודנטים;
1956 - 1954 ראש המדור להידרוטכניקה;
1962 - 1960 משנה-לנשיא הטכניון למחקר;
1969 - 1961 חבר הוועדה המרכזת בטכניון;
1966 ראש המחלקה להנדסה ביו-רפואית;
1968 – 1966 דיקן ביה"ס ללימודי מוסמכים ומתאם אקדמי למחקר;
במהלך השנים מילא תפקידים נוספים: מייסד וראש המעבדה להנדסה סניטארית, מייסד המחלקה למתמטיקה שימושית, מייסד וראש היחידה להמחשה וצילום, יו"ר הוועדה ללימודי מוסמכים במתמטיקה שימושית והידרוטכניקה, חבר בית-דין לסטודנטים ועוד.
האקדמיה ללשון העברית:
משנת 1943 שימש מזכיר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה;
מ- 1957 חבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית, ואח"כ חבר מן-המניין בה;
מ- 1969 יו"ר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה;
1980 - 1975חבר הנהלת האקדמיה ללשון העברית.
תפקידים בחו"ל:
בשנת 1949 נשלח לארה"ב כנציג ישראל בועידת האו"ם למשאבי-טבע ושימש כיושב-ראש הישראלי הראשון בוועדת או"ם;
1980 - 1963 חבר הוועד הישראלי לאונסקו;
1974 - 1973 מרכז משלחת אונסקו לקידום לימודים לתואר גבוה בהנדסה בברזיל.
הרצה ביותר מ-50 אוניברסיטות וכינוסים ב-22 ארצות (למעלה מחודש באוניברסיטות
New York, Sydney, New South Wales, Karlsruhe, Stanford, Berkeley, Davis, Carnegie-Mellon, Paris, Cambridge, , האוניברסיטה העברית ועוד).
פרסומים:
פרסם למעלה מ-300 מחקרים, מאמרים ופרסומים בתקופונים ובאנציקלופדיות בעברית, באנגלית ובצרפתית בתחומי מכניקת-זורמים, הידרוליקה, הנדסת-מים וקרקע, הנדסה חקלאית, הידרולוגיה, ראולוגיה, מכניקת-קרקע, חינוך הנדסי, מחקר אקדמי, מינוח ובלשנות. כתב, ערך והשתתף בעריכת יותר מ-100 מילונים טכנולוגיים. רשום בפטנט של חברת מחצבי-ישראל על הפרדת מתכות.
מילון אִירְמָאִי –
הלקסיקון האנציקלופדי למונחי טכנולוגיה ומדעים:
פרופ' אירמאי כתב וערך במשך 25 השנים האחרונות את המילון/לקסיקון האנציקלופדי למונחי טכנולוגיה ומדעים. זהו מילון עברי-עברי-אנגלי עם הגדרות, המקיף ביותר שנכתב עד היום בעברית, המכסה את כל תחומי המינוח הטכנולוגי, ההנדסי והמדעים הריאליים. במילון יש כ-250,000 ערכים, מונחים והגדרות, והוא נותן ביאור מלא בעברית למונחים באנגלית ולמונחים בעברית, לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, הוועדה המרכזית למונחי טכנולוגיה ומכון-התקנים הישראלי. המילון נמצא כיום בעריכה סופית לפני הוצאתו לאור.
פרסים ואותות-כבוד:
1935 פרסי A.E.E.S., A.I.Lg. ;
1964 מדליות אוניברסיטות לייז' וגנט, בלגיה;
1985 מדליה וחבר-כבוד CEMPE ;
1969 חבר-כתב של האקדמיה המלכותית הבלגית למדעים מעבר לים;
1977 עמית-חו"ל בצ'רצ'יל קולג' קיימברידג', אנגליה;
1982 חבר-כתב-של-כבוד באקדמיה המלכותית הבלגית למדעים;
1988 סיכת-כבוד IAHR ;
1992 תעודת-כבוד של הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון .
חבר באיגודים:
אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים , החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, , IUTAM, IAHR, IUGG, ANRT, AGU, A.I.Lg., איגודים בינלאומיים למכניקת-קרקע, מדעי-הקרקע, הספקת-מים וכו'. עורך ומחבר-שותף בספר אונסקו על עקרונות חלחול-מים, עורך סופי של מילון אונסקו -WMO למונחי הידרולוגיה, חבר מערכות מאספים מדעיים של הטכניון Weizmann Press, Israel J. of Technology, KIDMA, Water Resources Management..
פעילות ציבורית:
1932 - 1931 מזכיר אגודת הסטודנטים הארצישראליים ב לייז';
1935 - 1934 מזכיר בית-דין אגודת הסטודנטים היהודיים בלייז';
1938 - 1937 מזכיר אגודת חובבי-הטבע בחיפה;
1940 - 1939 מזכיר אגודת האסיסטנטים בטכניון;
1948 - 1940 קצין הסברה בהגנה;
1942 מזכיר ועדת הסוכנות היהודית לתוכניות-מים גדולות;
1952 - 1951 יו"ר ומייסד של ארגון הסגל האקדמי בטכניון;
1958 - 1955 חבר המועצה החקלאית;
1958 - 1957 יו"ר הוועדה לפיתוח נמל אשדוד;
1962 - 1960 ועדת קרן פורד;
1980 - 1961 חבר מועצת הנדסה ואדריכלות;
1980 - 1963 ועדות משרד החינוך והתרבות (מחקר, רפורמה בבחינות בגרות, שקילות דיפלומות חו"ל, חינוך טכנולוגי גבוה);
1968 - 1966 מועצה אקדמית באוניברסיטת בן-גוריון;
1977 - 1971 ועדת פרסי רוטשילד;
שימש במהלך השנים יועץ למשרד החקלאות, משרד התחבורה, משרד החינוך, תה"ל, עיריות, תעשייה וכד'.
קישורים חיצוניים:
http://www.irmay.com/
אתר הבית של פרופ' אירמאי (בבנייה)
http://he.wikipedia.org/
ערך "שרגא אירמאי" באנציקלופדיה האינטרנטית ויקיפדיה
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=566310
בלוג שנכתב בעקבות פטירת שרגא אירמאי (בעריכה)
פרופ' שרגא אירמאי (נולד ב-17 ביוני 1912, נפטר ב-30 יוני 2008) היה פרופסור-אמריטוס בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בחיפה, וחבר האקדמיה ללשון העברית בירושלים .
שרגא אירמאי נולד בעיר לודז' בפולין (בן בכור מ-2 בנים), ובגיל 5 התייתם מאימו.
מאז, גדל אצל סבו, ר' מאיר דנציגר, ממייסדי בית החרושת לטקסטיל "לודז'יה", איתו גם עלה לארץ ישראל בשנת 1924.
בשנים 1924 - 1929 למד בגימנסיה הרצליה בתל-אביב וקיבל תעודת בגרות ב- 1929, בוגר מחזור י"ז של הגימנסיה;
בשנים 1930 - 1935 למד באוניברסיטת לייז' בבלגיה וקיבל את התארים אינג'ינר (מהנדס) אזרחי ואינג'ינר קולוניאלי;
בשנים 1933 - 1935 היה אסיסטנט באוניברסיטת לייז' בבלגיה;
בשנים 1935 - 1936 עבד במע"צ ביפו;
בשנת 1938 נתמנה לאסיסטנט בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ועבר לגור בחיפה;
משנת 1958 הוא כיהן במעמד פרופסור בקתדרה להידרוליקה ע"ש דוד מ' סיגל בטכניון;
בשנת 1980 יצא לגמלאות באופן רשמי במעמד פרופסור-אמריטוס.
נפטר ב-2008. השאיר אחריו אשה (רינה), 2 בנים (רון ואמנון) ו-4 נכדים.
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל:
שימש בתפקידי הוראה, ניהול ומחקר (בטכניון ועוד);
1941 - 1939 שימש גם מורה למתמטיקה בבי"ס בסמ"ת ובביה"ס הימי בחיפה;
1947 - 1945 מורה בפקולטה לחקלאות ברחובות;
1952 - 1949 מייסד וראש המעבדה ההידרוטכנית למכניקת-קרקע בטכניון;
בשנת 1954 שימש יועץ סטודנטים;
1956 - 1954 ראש המדור להידרוטכניקה;
1962 - 1960 משנה-לנשיא הטכניון למחקר;
1969 - 1961 חבר הוועדה המרכזת בטכניון;
1966 ראש המחלקה להנדסה ביו-רפואית;
1968 – 1966 דיקן ביה"ס ללימודי מוסמכים ומתאם אקדמי למחקר;
במהלך השנים מילא תפקידים נוספים: מייסד וראש המעבדה להנדסה סניטארית, מייסד המחלקה למתמטיקה שימושית, מייסד וראש היחידה להמחשה וצילום, יו"ר הוועדה ללימודי מוסמכים במתמטיקה שימושית והידרוטכניקה, חבר בית-דין לסטודנטים ועוד.
האקדמיה ללשון העברית:
משנת 1943 שימש מזכיר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה;
מ- 1957 חבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית, ואח"כ חבר מן-המניין בה;
מ- 1969 יו"ר הוועדה המרכזית למונחי הטכנולוגיה;
1980 - 1975חבר הנהלת האקדמיה ללשון העברית.
תפקידים בחו"ל:
בשנת 1949 נשלח לארה"ב כנציג ישראל בועידת האו"ם למשאבי-טבע ושימש כיושב-ראש הישראלי הראשון בוועדת או"ם;
1980 - 1963 חבר הוועד הישראלי לאונסקו;
1974 - 1973 מרכז משלחת אונסקו לקידום לימודים לתואר גבוה בהנדסה בברזיל.
הרצה ביותר מ-50 אוניברסיטות וכינוסים ב-22 ארצות (למעלה מחודש באוניברסיטות
New York, Sydney, New South Wales, Karlsruhe, Stanford, Berkeley, Davis, Carnegie-Mellon, Paris, Cambridge, , האוניברסיטה העברית ועוד).
פרסומים:
פרסם למעלה מ-300 מחקרים, מאמרים ופרסומים בתקופונים ובאנציקלופדיות בעברית, באנגלית ובצרפתית בתחומי מכניקת-זורמים, הידרוליקה, הנדסת-מים וקרקע, הנדסה חקלאית, הידרולוגיה, ראולוגיה, מכניקת-קרקע, חינוך הנדסי, מחקר אקדמי, מינוח ובלשנות. כתב, ערך והשתתף בעריכת יותר מ-100 מילונים טכנולוגיים. רשום בפטנט של חברת מחצבי-ישראל על הפרדת מתכות.
מילון אִירְמָאִי –
הלקסיקון האנציקלופדי למונחי טכנולוגיה ומדעים:
פרופ' אירמאי כתב וערך במשך 25 השנים האחרונות את המילון/לקסיקון האנציקלופדי למונחי טכנולוגיה ומדעים. זהו מילון עברי-עברי-אנגלי עם הגדרות, המקיף ביותר שנכתב עד היום בעברית, המכסה את כל תחומי המינוח הטכנולוגי, ההנדסי והמדעים הריאליים. במילון יש כ-250,000 ערכים, מונחים והגדרות, והוא נותן ביאור מלא בעברית למונחים באנגלית ולמונחים בעברית, לפי כללי האקדמיה ללשון העברית, הוועדה המרכזית למונחי טכנולוגיה ומכון-התקנים הישראלי. המילון נמצא כיום בעריכה סופית לפני הוצאתו לאור.
פרסים ואותות-כבוד:
1935 פרסי A.E.E.S., A.I.Lg. ;
1964 מדליות אוניברסיטות לייז' וגנט, בלגיה;
1985 מדליה וחבר-כבוד CEMPE ;
1969 חבר-כתב של האקדמיה המלכותית הבלגית למדעים מעבר לים;
1977 עמית-חו"ל בצ'רצ'יל קולג' קיימברידג', אנגליה;
1982 חבר-כתב-של-כבוד באקדמיה המלכותית הבלגית למדעים;
1988 סיכת-כבוד IAHR ;
1992 תעודת-כבוד של הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון .
חבר באיגודים:
אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים , החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, , IUTAM, IAHR, IUGG, ANRT, AGU, A.I.Lg., איגודים בינלאומיים למכניקת-קרקע, מדעי-הקרקע, הספקת-מים וכו'. עורך ומחבר-שותף בספר אונסקו על עקרונות חלחול-מים, עורך סופי של מילון אונסקו -WMO למונחי הידרולוגיה, חבר מערכות מאספים מדעיים של הטכניון Weizmann Press, Israel J. of Technology, KIDMA, Water Resources Management..
פעילות ציבורית:
1932 - 1931 מזכיר אגודת הסטודנטים הארצישראליים ב לייז';
1935 - 1934 מזכיר בית-דין אגודת הסטודנטים היהודיים בלייז';
1938 - 1937 מזכיר אגודת חובבי-הטבע בחיפה;
1940 - 1939 מזכיר אגודת האסיסטנטים בטכניון;
1948 - 1940 קצין הסברה בהגנה;
1942 מזכיר ועדת הסוכנות היהודית לתוכניות-מים גדולות;
1952 - 1951 יו"ר ומייסד של ארגון הסגל האקדמי בטכניון;
1958 - 1955 חבר המועצה החקלאית;
1958 - 1957 יו"ר הוועדה לפיתוח נמל אשדוד;
1962 - 1960 ועדת קרן פורד;
1980 - 1961 חבר מועצת הנדסה ואדריכלות;
1980 - 1963 ועדות משרד החינוך והתרבות (מחקר, רפורמה בבחינות בגרות, שקילות דיפלומות חו"ל, חינוך טכנולוגי גבוה);
1968 - 1966 מועצה אקדמית באוניברסיטת בן-גוריון;
1977 - 1971 ועדת פרסי רוטשילד;
שימש במהלך השנים יועץ למשרד החקלאות, משרד התחבורה, משרד החינוך, תה"ל, עיריות, תעשייה וכד'.
קישורים חיצוניים:
http://www.irmay.com/
אתר הבית של פרופ' אירמאי (בבנייה)
http://he.wikipedia.org/
ערך "שרגא אירמאי" באנציקלופדיה האינטרנטית ויקיפדיה
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=566310
בלוג שנכתב בעקבות פטירת שרגא אירמאי (בעריכה)
הירשם ל-
רשומות (Atom)